mysD -מנחם יפית משלוחים מיוחדים

על אמא ואבא תמיד נשמור על אמא ואבא תמיד נגן מי הוא זה ומי היא זו שצצתם לאויר העולם ומצאתם עצמכם עטופים ונשאים על ידי ידיים אוהבות מי היא זו אשר נשאה אתכם בבטנה שבעה ירחים אולי שמונה ואולי תשעה ומסרה את נפשה ומי הוא זה שעבד ימים כלילות שרוי בחרדה ובדאגה שחלילה לא תצא תקלה ושהשלב המותח עבר בשלום נרתמו שניהם לגדל לשמור לאהוב ולהגן לא יום ולא יומיים לשנה ולא שנתיים אלא כל שנה ושנה עד זיקנתם ועוד לא אמרו די כי גם בכלות כוחם אדרבא ואדרבא תגבר אהבתם . ואנחנו מה נשכח הכול נפנה לדרך חדשה משלנו ואותם נפקיר לאנחנות ? אבא ואמא כמו הלב שני חדרים שהם אחד . לתת חיים , לתת חיים , לתת חיים . יבוא יום וטבע הבריאה תדרוש את שלה . אמא ואבא כבר לא יהיו כשהיו כי תש כוחם אבל אנחנו נזכור להם הכול גם אם מה שיכלו לתת זה רק אהבה ולא יותר לא עוזבים אותם בידי אחרים לא נוטשים אותם בבית האבות לא סומכים על אף אדם או ממסד בניהם ובנותיהם שותפים במלאכה לשמור ולהגן להחזיק ולפרנסם סבי ז"ל כשהוא עצמו זקן היה ולא צעיר ייעצו לו לשלוח את אמו לבית אבות ענה להם על גופתי המתה זה יקרה . ותמיד תיזכרו אל תעזבני לעת זיקנה ככלות כוחי אל תעזבני העולם מסתובב ומעשינו עלינו חוזר

בימים של חוסר ודעות כשהעננה גדולה ושחורה עוטפת את מיקומנו מתוך הרעש הגדול שם יכיש הנחש . ברנטון רומן מאת מנחם סויסה . כול זכויות שמורות מבוא : קובה שנות החמישים פיל קסטרו מחדיר בחסות הסובייטים הגירה המונית של קובניים ובתוכם חפרפרות אל תוך ארה"ב ואל תוך לועו של המאפיה וזו האחרונה משתפת פעולה עבור בצע כסף ואינטרסים לממש את תכניתו של המזמין . - רומן מתח קלאסי מותח ומפתיע אף על פי שמבוסס על מקרים אמתיים הרי שסיפור העלילה כאן הוא פרי דמיונו של מחבר העלילה . כתוב בשפה פשוטה וברורה ובצורה שהקוראים יוכלו לצייר בעניי רוחם את הדמיות והעלילה מאחל קריאה נעימה . הקדמה ; קובה 1935 משפחת ברנטון משפחה אמידה ועשירה. אבי המשפחה משמש כיועצו ויד ימינו של בטיסטה הנשיא המכהן של קובה באותם ימים שלטונו היה מותווה קו קפיטלי שהתאפיין בבזבוז וחיי הוללות מצד גורמי השלטון בעוד העם עובד בדוחק לפרנסתו הבסיסית דבר אשר הביא את ריצ'י לקרירות ביחסו לשלטון . למרות הקו הקפיטלי שהונהג בקובה הרי שקובה התבדלה משכנתה הגדולה ארה"ב דבר אשר הביא לווקום . ברית המועצות ניצלה זאת והחלה לקיים קשרים עם גורמים שהתנגדו למשטרו של בטיסטה אחד מהם הוא הגנרל פידל קסטרו שהעריץ בכל מאודו את האידאולוגיה הקומוניסטי . ל-פידל היה חבר הרפתקן שלאו דווקה נולד בקובה הלא הוא צא גווארה עד מהרה המחתרת של פידל וצא גווארה חוללה מהפכה בקובה ונהפכה לבת חסותה של הרוסים - המנהיג בקובה כעת הוא פידל קסטרו . בטיסטה המנהיג המודח נאלץ לגלות מארצו משפחת ברנטון החלה להיות נרדפת מצד שלטונו של פידל , כול רכושם הוחרם ולא זאת בלבד אלא שריצ'י אבי המשפחה הוכרז כמבוקש בעוון רצח שביצע כביכול במהלך ההפיכה ריצ'י שאיבד את אשתו קלירתה נאלץ לאסוף את אביו הזקן ואת אחיו ולברוח עם משפחתו לארה"ב . בנו של ריצ'י לירוי היה אז בן שבע שנים . בארה"ב זכה ריצ'י לעזרה ותמיכה מצד האמריקאים ואף זכה יחד עם משפחתו לקבל אזרחות ארה"ב , בשל ניסיונו הרב של ריצ'י במערכת המשפט החל לטפס מעלה בתחום עד שהתמנה לתובע הראשי של מדינת ניו יורק הימים היו ימיו של הנשיא קנדי שמדיניותו התאפיינה בקו אנטי קומוניסטי ונגד ברית המועצות באופן מובהק. באותם ימים הונהג בארה"ב תקופת היובש בו חל איסור מוחלט לסחור בשתיה חריפה דבר שהביא לקנדי אויבים רבים בעיקר מצד המאפיה שהרגישו שמקור פרנסה עיקרי שלהם נפגע . פרק ראשון : לירוי מתגורר בניו-יורק בן למהגרים קובניים חי עם אשתו רייצל שגם היא בת למהגרים יהודיים מפולין השנים הם שנות החמישים המאוחרות הרחובות בניו יורק כשדות קרב המתנהלות על ידי כנופיות רחוב . ה-אפרו אמריקנים מארלם , היהודים מברוקלין , האירים מהברונקס , והאיטלקים ממנהטן . האיטלקים הם היו הכוח השולט במרחב הניו-יורקי ללא עוררין שלא כמו כנופיות הרחוב הם היו משפחות המאפיה האיטלקיות ועל פיהם יישק דבר הם היו הבוררים ,השופטים ,והמוצאים לפועל עד כדי כך שמה שלא הצליחה המשטרה נגד כנופיות הרחוב עשתה זאת המאפיה האיטלקית : לירוי שרק חזר משדות הקטל בוויטנאם שם שירת כקצין ביחידה מובחרת הוטס במטוס הרקולס יחד עם פצועים והרוגים . ידו השמאלית נקטעה ממטען שניסה לפרק מיד אחרי שצנח עם חבריו לפלוגה הכומתות הירוקות ובשבילו וכול מי שהיה במטוס ה-הרקולס הייתה הפעם האחרונה בדרכם הביתה לארה"ב בא יראו את וויטנאם . אשתו של לירוי רייצל עובדת כמנהלת באחד מבתי הספר הנחשבים ביותר בקרב הקהילה היהודית בברוקלין . עם חזרתו לארה"ב לאחר תקופת שיקום ממושכת ניסה לירוי להשתלב במשרד המשפטים במנהטן ולשם כך הסב את שמו לשם יותר מערבי ואנגליקני שמו כעת -סטיוארט : היי בוקר טוב שמי סטיוארט ברנטון הוזמנתי לראיון עבודה אצל אצל מר טום בשעה עשר . תמתין כאן בבקשה השיבה קרולין במבטא צרפתי משהו ,כשידו החסרה צדה את עיינה הביטה בו קרולין במבט ספק מרחם ,ספק תמה . כתוב כאן שקיבלת עיטור עוז על חלקך בוויטנאם אמרה בחיוך מהוסס שהרי לא כול יום נכנס אליה אדם בלא יד . זה היה כל -כך מהר באותה מהירות שבה נכנסתי לוויטנאם כך יצאתי ממנה אמר . מי יודע אולי הפציעה הצילה אותך ממוות שם ניסתה קרולין לנחמו עם חיוך מהוסס בפניה . פתאום צלצול בטלפון , מר טום אדון סטיוארט ממתין לפגישה עמך שחה קרולין לתוך האפרכסת. הכניסי אותו אליי כבר עכשיו הורה לה טום. ובכן מר טום במשרד לשכת עורכי הדין , תיגש עד סוף המסדרון הדלת האחרונה בצד ימין ישנה דלת כפולה לשכת הפרקליטות יהיה כתוב שם הודיע לו קרולין לסטיוארט . תודה רבה לך הודה לה סטיוארט אין בעד מה אני לרשותך תמיד השיבה לו קרולין סטיוארט הודה לה והחל צועד לאורך המסדרון הארוך לייעד המבוקש אותו מסלול בו צעד עם אביו כשהיה עוד ילד קטן אז אביו נהג היה להביאו עמו . תוך שהתקרב לחדר לשכת הפרקליטות עטף סטיוארט בעזרת המקטורן את צד כתפו השמאלית כמי שמנסה להסתיר את נכותו ומגבלתו ו(את ידו החסרה) מקיש בדלת . תכנס בבקשה , סטיוארט נכנס ורואה אדם זקן עומד עם מקל משענתו זה היה אכן טום התובע הכללי של מדינת ניו -יורק מי שהיה ממלא מקומו של ריצ'י אביו של סטיוארט -לירוי או אז היה שולח פושעים למקום שאליו הם שייכים ואילו לו היה נותן חפיסת שוקולד כול זמן שהיה בא עם אביו : סטיוארט מביט תמה על טום , על קמטיו מקל המשענת על קמטי הפנים כאילו חזר ממסע בן אלפי שנים . אני מתגעגע מאד לאביך הוא היה משכמו ומעלה תמיד עשה למען הציבור . אם לא היה נרצח בידי בני עוולה היה בוודאי מגיע למשרת שופט שח לו התובע הכללי . אני בטוח שעשית רבות למען אבי השיב לו סטיוארט . לא יותר משאביך עשה בשבילי החזיר לו הזקן . והוסיף קיבלתי המלצות לגביך בטוחני שתביא משהו צעיר ומרענן למשרד סטיוארט . אני מבטיח להפיק את המיטב כמה שרק אוכל השיב לו סטיוארט . אז לא נותר לי אלא לאחל לך הצלחה בדרכך החדשה ידידי אמר טום ומיד עבר מפורמליות לשיחה סחבקית עם תפיחה על השכם נו איך חיי הנישואין שלך סטיוארט ? תודה לאל אני לא מתלונן השיב לו סטיוארט תוך כדי הבעת כאב נראית בשפתיו . הכול בסדר ? שאל טום את סטיוארט . מצטער הייתי צריך להיזהר יותר התנצל טום . סטיוארט משפיל מבט כמי שנגלה סודו כמו מתנצל על נכותו , זה בסדר סטיוארט אחרי הכול אתה גיבור מלחמה למרות שרבים מתנגדים לה . הערה זו של טום נסכה בסטיוארט מבט מאוכזב . אל תבין אותי לא נכון מיהר טום לתרץ אתם הלוחמים שם הייתם רק השליחים של הממשל האמריקני , את תרומתכם למען ארצות הברית איש לא ייקח מכם : טום מרים את שפורפרת הטלפון קרולין אני וסטיוארט יוצאים להפסקה רצונך להצטרף אלינו לארוחת הבוקר שואל אותה טום דרך האפרכסת . בשמחה השיבה לו קרולין ושלושתם החלו עושים דרכם ברגל לרחוב הראשי במנהטן שם נמצא עורק החיים הראשי של ניו-יורק . בעודם פוסעים לכוון המסעדה שבקרבת מקום נעצרה לפתע מכונית מסוג מונטה קרלו שחורה ובתוכה נראו ארבעה ברנשים חבושים מגבעות חוץ מהנהג שנראה צעיר בהרבה מיתר נוסעי המכונית . אחד הנוסעים סימן באצבעו לטום לגשת . רק דקה אחת סטיוארט אני כבר חוזר אומר לו טום תוך כדי שהחל פוסע לכוון מכונית המונטה קרלו השחורה . רצונך שהצטרף אליך? קרא סטיוארט בקול לעבר טום , לא אין צורך טום השיב לו טום . מה אתה עושה כאן שואל טום בקול כועס את קוליוני -( קוליוני נחשב לאחד מראשי המאפיה בניו-יורק ) קוליוני בארשת פנים רצינית ומאיימת , נעלמת טום נעלמת , הגענו יחד להסכמות הוסיף קוליוני בחיוך ציני בוא נגיד טום שאתה יכול לדאוג לי כמו שאני יכול לדאוג לך הרי לשנינו יש אינטרס לך יש את שלך כמו שלי יש את שלי אוקיי קוליוני השיב טום . אמור לי טום מי זה הברנש שנמצא אתך ? שואל אותו קוליוני תוך שהוא משיר מבט בוחן לעבר סטיוארט וקרולין . שמו סטיוארט ברנטון ענה לו טום . האם הוא בנו של ריצ'י ברנטון שאל קוליוני אכן כן השיב טום : גש הנה בחור קרא קוליוני לעברו של סטיוארט פניו של טום החלו מלבינות סטיוארט שהיה נבוך וממלא לא אהב את מה שראה ניגש בלית ברירה לעבר מכוניתו של קוליוני רצוני לשאלך האין שמך לירוי ברנטון שואל אותו קוליוני את סטיוארט אכן כן השיב לו סטיוארט . אז מדוע החלפת את שמך לסטיוארט הוסיף לשאול קוליוני . החלפתי את שמי לצורך עבודתי במשרד המשפטים , חשבתי ששם יותר מערבי ואנגליקני עשוי יותר לפתוח דלתות בפניי השיב לו סטיוארט ובכן ידידי הגעת למקום הנכון מר טום הוא אדם שקידם הרבה אנשים במשרד המשפטים נכון טום ? קורא קוליוני לעברו בהתרסה . אני בטוח בזה השיב לו סטיוארט . קדימה אנו מאחרים לארוחת הבוקר קראה לעברם קרולין . אוקיי מר סטיוארט שמחתי להכיר אותך אומר לו קוליוני מכונית המונטה קרלו של קוליוני החלה לנסוע עד שנעלמה מעניהם : בעודם פוסעים לעבר המסעדה החלו סטיוארט וקרולין מביטים אחד בשני תמהים מה פשר כול מה שראו , אני חייב לשאול אותו לחש סטיוארט לאוזנה של קרולין ומיד ניגש בשאלה לטום , תאמר לי בבקשה טום הרי דיברת עם קוליוני אחד הגנסטרים וראשי המאפיה השנואים בקרבינו שואל סטיוארט . שקט היסה אותו טום פניו של טום החלו מאדימות אי שקט ניכר בו בטום כאילו הפך לאדם אחר לגמרי , לאחר שהתעשת השיב לו טום לסטיוארט אתה צריך לבטוח בי סטיוארט אני רוקם תכנית רצינית מאד ורק על ידי בחישה בקן הדבורים אפשר להפיק את מירב הדבש . האם אתה מתכוון לעד מדינה שואלו סטיוארט תוך שהוא מהרהר בראשו הרי זה הקוליוני הזה לא נראה נואש לפחות לא באותם ימים והיה ידוע כאחד ששונא את הממסד הכול מאודו , סטיוארט התעורר מהרהוריו לקולו המלווה בחיוך של טום , סטיוארט אני כרגע לא יכול לומר כלום על הנושא בבוא הזמן תדע רק תבטח בי . אוקיי השיב לו סטיוארט ושלושתם נכנסו סוף כל סוף למסעדה המיוחלת

כתב מנחם סויסה חז"ל אמרו שור בן יומו נקרא שור , חתול בן יומו נקרא חתול למעשה כול מעשה הבריאה שברא אלוקים נבראו בן יומם בציביונם ובקומתם את האדם גם ברא בן יום בצביונו ובקומתו . את זה האדם נזר הבריאה טעם מעט ואף היה גבוה ומושלם בכול לעומת כולם טרם נפל מקומתו , ואדרבא נפילתו היא גדולתו שהעיד לו האלוקים להיות בונה את עצמו להגיע אל השלמות בבחינת נפילה לצורך עליה . כבר מתחילת היוולדנו אנו נאלצים ללמוד את הדברים הבסיסיים ביותר כמו כיצד לזחול , ללכת , להגיד אבא ,אמא . להכיר דברים חזותיים כמו שמות הצבעים להבחין בין צלילים שונים . להתחבר האחד עם השני לאט לאט , לאט לאט צועד לו האדם בינקותו אל מטרה מחייבת להכין את עצמו אל השליחות . משם ואילך תהיה כול תחנה בחייו צומת דרכים להחליט אנה אני הולך ואנה אני בא. והוא הנסיך מבן המלך והעני נסיך בן מלך גם מאחורי בגדי העני כי במהותו מחזיק הוא מצפן המורה לו את הדרך אל המטרה . הרבה נקודות סימון יהיו בדרכו אותם ייטיב לסמן, הורים מורים חברים נישואין ילדים ,משפחה ושוב חברים ותמיד חברים ורק להתחבר ולתת מעצמך את שידעת וקיבלת מהאלוקים למסור את מפת הדרכים המראה את היעד וכמו השלהבת בנר אתה נותן בנרות אחרים ואינך חסר מאומה מהשלהבת אדרבא הלהבה עולה ומתרוממת . ומביט הוא באופק ומתלהב כמו ספן באוניית ים הרואה את היבשה ועדיין לא היא. האכזבה רבה והתיסכול גדול ומביט אל תוך עצמו ולומד מטעותו ושוב מכוון את מצפנו ומחשב את מסלולו מחדש והכול יעבור עליו שוב ושוב מחדש ותמיד יראה את היבשה באופק ולא היא. יודעים למה כי השליחות מטרתה לא להגיע מכאן אל היעד נהפוכו מטרתה לא להגיע לשם לעולם ורק לעלות ולעלות תמיד כי אלוקים שבראו נתן לו מעצמו להיות נצחי תמיד .