בלוג #יעדים אל המטרה

כתב מנחם סויסה חז"ל אמרו שור בן יומו נקרא שור , חתול בן יומו נקרא חתול למעשה כול מעשה הבריאה שברא אלוקים נבראו בן יומם בציביונם ובקומתם את האדם גם ברא בן יום בצביונו ובקומתו . את זה האדם נזר הבריאה טעם מעט ואף היה גבוה ומושלם בכול לעומת כולם טרם נפל מקומתו , ואדרבא נפילתו היא גדולתו שהעיד לו האלוקים להיות בונה את עצמו להגיע אל השלמות בבחינת נפילה לצורך עליה . כבר מתחילת היוולדנו אנו נאלצים ללמוד את הדברים הבסיסיים ביותר כמו כיצד לזחול , ללכת , להגיד אבא ,אמא . להכיר דברים חזותיים כמו שמות הצבעים להבחין בין צלילים שונים . להתחבר האחד עם השני לאט לאט , לאט לאט צועד לו האדם בינקותו אל מטרה מחייבת להכין את עצמו אל השליחות . משם ואילך תהיה כול תחנה בחייו צומת דרכים להחליט אנה אני הולך ואנה אני בא. והוא הנסיך מבן המלך והעני נסיך בן מלך גם מאחורי בגדי העני כי במהותו מחזיק הוא מצפן המורה לו את הדרך אל המטרה . הרבה נקודות סימון יהיו בדרכו אותם ייטיב לסמן, הורים מורים חברים נישואין ילדים ,משפחה ושוב חברים ותמיד חברים ורק להתחבר ולתת מעצמך את שידעת וקיבלת מהאלוקים למסור את מפת הדרכים המראה את היעד וכמו השלהבת בנר אתה נותן בנרות אחרים ואינך חסר מאומה מהשלהבת אדרבא הלהבה עולה ומתרוממת . ומביט הוא באופק ומתלהב כמו ספן באוניית ים הרואה את היבשה ועדיין לא היא. האכזבה רבה והתיסכול גדול ומביט אל תוך עצמו ולומד מטעותו ושוב מכוון את מצפנו ומחשב את מסלולו מחדש והכול יעבור עליו שוב ושוב מחדש ותמיד יראה את היבשה באופק ולא היא. יודעים למה כי השליחות מטרתה לא להגיע מכאן אל היעד נהפוכו מטרתה לא להגיע לשם לעולם ורק לעלות ולעלות תמיד כי אלוקים שבראו נתן לו מעצמו להיות נצחי תמיד .