על אמא ואבא תמיד נשמור על אמא ואבא תמיד נגן מי הוא זה ומי היא זו שצצתם לאויר העולם ומצאתם עצמכם עטופים ונשאים על ידי ידיים אוהבות מי היא זו אשר נשאה אתכם בבטנה שבעה ירחים אולי שמונה ואולי תשעה ומסרה את נפשה ומי הוא זה שעבד ימים כלילות שרוי בחרדה ובדאגה שחלילה לא תצא תקלה ושהשלב המותח עבר בשלום נרתמו שניהם לגדל לשמור לאהוב ולהגן לא יום ולא יומיים לשנה ולא שנתיים אלא כל שנה ושנה עד זיקנתם ועוד לא אמרו די כי גם בכלות כוחם אדרבא ואדרבא תגבר אהבתם . ואנחנו מה נשכח הכול נפנה לדרך חדשה משלנו ואותם נפקיר לאנחנות ? אבא ואמא כמו הלב שני חדרים שהם אחד . לתת חיים , לתת חיים , לתת חיים . יבוא יום וטבע הבריאה תדרוש את שלה . אמא ואבא כבר לא יהיו כשהיו כי תש כוחם אבל אנחנו נזכור להם הכול גם אם מה שיכלו לתת זה רק אהבה ולא יותר לא עוזבים אותם בידי אחרים לא נוטשים אותם בבית האבות לא סומכים על אף אדם או ממסד בניהם ובנותיהם שותפים במלאכה לשמור ולהגן להחזיק ולפרנסם סבי ז"ל כשהוא עצמו זקן היה ולא צעיר ייעצו לו לשלוח את אמו לבית אבות ענה להם על גופתי המתה זה יקרה . ותמיד תיזכרו אל תעזבני לעת זיקנה ככלות כוחי אל תעזבני העולם מסתובב ומעשינו עלינו חוזר
